יחסי מצרים–ספרד
| יחסי מצרים–ספרד | |
|---|---|
|
|
| |
| מצרים | ספרד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 505,370 |
| אוכלוסייה | |
| 117,151,005 | 47,903,594 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,926 | 1,580,695 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,380 | 32,997 |
| משטר | |
| רפובליקה | מונרכיה חוקתית |
יחסי מצרים–ספרד הם היחסים הדו-צדדיים והדיפלומטיים בין מצרים לספרד. שתי המדינות חברות באיחוד מדינות הים התיכון.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עצמאות מצרים בשנת 1922, הקימה ספרד נציגות דיפלומטית בקהיר; עם זאת היא לא שודרגה לדרגת שגרירות עד 1949.[1]
לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, בהקשר של העוינות בין ישראל לספרד, כאשר ישראל קידמה את הבידוד הבינלאומי של ספרד ומאוחר יותר לא הכירה במדינה החדשה, נקבע הקו ספרדי של תמיכה במדינות ערב. לשנים הבאות, שהוצגו בסכסוכים שלאחר מכן שהתרחשו במזרח התיכון.[2]
למרות העניין שהפלנחיסטים וכמה קצינים צבאיים אנטי-מערביים עיקשים התקרבו לעבר הנאצריזם, המשטר הפרנקואיסטי נאלץ להבליג במידה מסוימת בגלל הפתיחות הפרו-סובייטיות של מצרים, והצרה שמהלך כזה יכול להביא מול היחסים המתהווים של ספרד עם ארצות הברית במהלך המלחמה הקרה.[3]
במהלך משבר סואץ בשנת 1956, ספרד עמדה באמצע הדרך בין עמדת המעצמות המערביות לזו המצרית והפגינה מידה של הבנה כלפי האומה הערבית, לפחות מהבחינה המשפטית.[4] מתפקיד זה שאפה הדיפלומטיה הספרדית למלא תפקיד במשבר, ומספקת מסגרת לפתרון בוועידת לונדון; עם זאת, ההצעה לא זכתה לתשומת לב של אף אחד מחלקי הסכסוך, אם כי בסופו של דבר היא נכללה בנספח להחלטה הסופית.[5]
בדרך כלל היחסים המדיניים הדו-צדדיים היו שוטפים, ללא מחלוקת ועם ביקורים דו-צדדיים תכופים. ספרד נתפסה כמדינה ידידותית וקרובה, המחויבת למצרים ולאזור. מסגרת היחסים הללו נקבעת על ידי הסכם הידידות והשיתוף הדו-צדדי שנחתם בקהיר ב-5 בפברואר 2008.[6]
לאחר נפילת משטר חוסני מובארכ, ספרד ביקשה להשיק מחדש את היחסים הדו-צדדיים על ידי הערכת הניסיון הספרדי במעבר לדמוקרטיה והייתה מוכנה ללוות את מצרים בדמוקרטיזציה שלה. בשנתיים לאחר מכן המומנטום של היחסים הדו צדדיים התממש לראשונה עם ביקורו בקהיר, ב-9 וב-10 בספטמבר 2012, של שר החוץ חוסה מנואל גרסיה-מרגלו, ובהמשך, עם הביקור במדריד, ב-6 בנובמבר, של שר החוץ המצרי נביל פחי. ביקור זה, הראשון של שר מצרי בבירת ספרד, שימש לחידוש הדיאלוג הפוליטי, לסקירת החדשות הפוליטיות הפנימיות והבינלאומיות ולבחינת היחסים הכלכליים והמסחריים, בדגש מיוחד על השקעות ספרד במצרים.[6]
עוצמת היחסים הדו-צדדיים באה לידי ביטוי בשני הביקורים שערך השר גרסיה-מרגלו במצרים ביולי ובדצמבר 2014, האחרון העביר הזמנה לנשיא א-סיסי לבקר בספרד. בספטמבר 2014, לרגל הוועידה הבינלאומית בנושא לוב שהתקיימה במדריד, ערך שר החוץ המצרי שוקרי פגישה דו-צדדית עם מקבילו הספרדי.[6]
ביקורו של הנשיא סיסי בספרד באפריל 2015, בליווי שרי ממשלה שונים, היווה צעד נוסף באיחוד היחסים הדו-צדדיים ותנופה ביחסים הכלכליים הדו-צדדיים, שבאה לידי ביטוי בחתימת הסכמים בנושא תרבות, תיירות, פנים, ועניינים כלכליים, כולל MOUSs לשיתוף פעולה בתחבורה.[6]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משקל הסחר הדו-צדדי בין ספרד למצרים מצטמצם מכיוון שמצרים היוותה 0.23% מסך היבוא ו-0.48% מהיצוא הספרדי בשנת 2014. באותה שנה הוא דורג במקום ה-36 בדירוג השווקים החשובים ביותר ליצוא ספרד ובמקום ה-57 כספק. בתוך האיחוד האירופי, בשנת 2014 ספרד דורגה במקום השישי כלקוחה אחרי איטליה, גרמניה, בריטניה, צרפת ויוון, המהווה 7% מהיבוא הקהילתי, והמקום ה-7 כספקית של מצרים, אחרי איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד, בריטניה ובלגיה (7% מסך יצוא הקהילה).[7]
מאזן הסחר בין שתי המדינות היה שלילי עבור ספרד מאז 2005, כאשר UNION FENOSA מפעל לניזול גז החל לפעול בדמיאט, בשל רכישת הגז על ידי UFG ממצרים להפעלת תחנת הכוח ו לייצא גז נוזלי ממצרים. בשנת 2013, כאשר הפסקת אספקת הגז למפעל דמיאט, מאזן הסחר הדו-צדדי הפך חיובי עבור ספרד (יצוא ספרד 1,078 מיליון אירו, יבוא 888 מיליון אירו, 22% פחות מהנתון שנרשם בשנה שקדמה לה). בשנת 2014 המגמה נמשכה (היצוא הספרדי 1,149 מיליון יורו, גדל ב-7% ויבוא 598 מיליון אירו, בירידה של 33%).[7]
שיתוף פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשיתוף הפעולה הספרדי במצרים יש שורשים ארוכים שהחלו בשנת 1967, עם הסכם שיתוף הפעולה התרבותי הראשון, ואשר הוארך מאז, עם ההסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכני משנת 1991 ועם הסכמי הוועדות המעורבות השונות שהתקיימו. נכון לעכשיו, ההסכמים של הוועדה המשותפת ההיספאנית-מצרית הרביעית לשיתוף פעולה חינוכי, תרבותי, טכני ומדעי שנערכו במדריד בשנת 2005 עדיין בתוקף. המטרה האסטרטגית הכוללת של שיתוף הפעולה הספרדי במצרים הייתה לתרום להגדלת היכולות של המדינה, מוסדותיה והחברה האזרחית, כדי לתמוך בפיתוח חברתי וכלכלי חברתי בר-קיימא ושוויוני.[8]
תהליך השינויים הפוליטיים והחברתיים שהתרחש במצרים בעקבות האביב הערבי, הביא לניסוח מחדש של מדיניות שיתוף הפעולה בפיתוח באזור, תוך התמקדות בליווי תהליכי המעבר לדמוקרטיה.[8]
תוכנית מסאר היא תוכנית שיתוף פעולה ספרדית שהחלה ביוני 2012, שמטרתה ללוות את תהליכי המעבר הדמוקרטי בעולם הערבי, לתרום למודרניזציה ולחיזוק המוסדות, ולתמיכה וחיזוק החברה האזרחית והמפתח גורמים בפיתוח שלטון החוק, כך שרשויות ציבוריות יוכלו לענות על צורכי חברותיהן, והחברה האזרחית יכולה להיות אחד ממנועי השינוי.[8]
בדצמבר 2015 אושרה יוזמה חדשה, שמומנה באמצעות תוכנית מסאר, והתמקדה שוב בתמיכה במוסדות, במקרה זה במועצה הלאומית לזכויות אדם, לחיזוק תפקידה המייעץ לאחר הבחירות לפרלמנט, תוך כיבוד החוקה והמוסדות הדמוקרטיים.[8]
בשיתוף פעולה רב-צדדי בולטת התמיכה בהעצמה פוליטית של נשים במצרים, והתמיכה בפרויקט "ערים בטוחות", שמועבר באמצעות ארגון האו"ם לשוויון והעצמת נשים, ועדיין בתוקף במהלך 2016.[8]
בתחום התיאום עם תוכניות האיחוד האירופי, שיתוף הפעולה הספרדי משתתף באופן פעיל בתוכניות המשותפות עד שנת 2020. במהלך שנת 2019 החלה השתתפות בפרויקט האיחוד האירופי בתחום המשפטים "תמיכה במודרניזציה של ניהול המשפט במצרים" המספק סיוע טכני של קונסורציום של ממשלות ציבוריות של מדינות שותפות למינהל המשפטים המצרי, בהובלת צרפת בקונסורציום עם ה-AECID שתיישם את מרכיב התמיכה למרכז הלאומי ללימודי משפטים.[8]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Azaola Piazza, Bárbara; González González, Irene (2012-06-30). "Estudios de caso de la política exterior española hacia el Mundo Árabe y Musulmán: Egipto". Revista de Estudios Internacionales Mediterráneos (בספרדית). Universidad Autónoma de Madrid. ISSN 1887-4460.
- ^ Azaola Piazza & González González 2012, p. 88–89.
- ^ Pardo Sanz, Rosa (2000-03-14). "La etapa Castiella y el final del Régimen" (PDF). p. 4.
- ^ Gavín 2017, pp. 77.
- ^ Gavín, Victor (2017). "España y la crisis de Suez. Una breve ilusión hace 60 años (1956)". Miscelánea de Estudios Árabes y Hebraicos. Sección Árabe-Islam (בספרדית). p. 77. doi:10.30827/meaharabe.v66i0.890. ISSN 2341-0906.
- ^ 1 2 3 4 Ficha de Egipto Office of Diplomatic Information. Ministry of Foreign Affairs and Cooperation. Section: Diplomatic relations.
- ^ 1 2 Ficha de Egipto Office of Diplomatic Information. Ministry of Foreign Affairs and Cooperation. Section: Economic relations.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Ficha de Egipto Office of Diplomatic Information. Ministry of Foreign Affairs and Cooperation. Section: Cooperation.
- ^ [1] Embassy of the Arab Republic of Egypt.
- ^ Embajada de Egipto en Madrid, España, embassy-finder.com Embassy of Egypt in Madrid.
- ^ Ficha de Egipto Office of Diplomatic Information. Ministry of Foreign Affairs and Cooperation. Section: Data on the Spanish representation.
